לפני כארבע שנים יצאתי לפעילות פוליטית. בצד עיסוקי כסנגור הכרעתי : ״אביע את ידיעותיי ואפעל פיזית במחוזות הכלל״. למען חיים בתחומיו של משטר דמוקרטי. דמוקרטיה כמו שאני תופס אותה. דמוקרטיה שמעולם לא נוסדה בארץ בה אני חי.
לא שוויון התלוי בגזע, צבע, מין ושאר שטויות. לא חירות התלויה במנת הפריבילגיה שנולדת איתה. לא ביטוי המותנה בפה הדובר יותר מאשר באמירה הנאמרת. פליטים, פלילים, אמונה דתית, לאומיות, אנטי לאומיות, קהילתיות. דיור, מזון, בריאות. התרוצצתי בין זירה לזירה. שמתי את עצמי היכ...ן שלבי המזוין גרר אותי.
בין לבין העולם ה״רגיל״ נע במסלולו. חשבון הבנק פעל את פועלו. נוצר חוב לבנק לאומי. חוב חסר חשיבות בעבור מי שחומר וגשמיות לא מעניינים אותו.
בנק לאומי תבע ואני שתקתי. בנק לאומי קיבל פסק דין ואני שתקתי. רוצים את הרכב המהודר (ב.מ.וו חדשה) קחו. זהו. זה מה שיש לי. ועדיין נותר חיוב. סבבה. אני מוכן לדבר על החוב הזה.
אני מציע 50,000. הם רוצים 80,000. לא מסכים. נמשיך להתווכח.
ואז התחיל המשחק המלוכלך. עורכי הדין של בנק לאומי הניעו הליך לתפיסת רכוש בת הזוג שלי. דירה שנכנסתי אליה לפני 8 שנים כאשר הכרתי את לאה, בת הזוג שלי. אז, בלילה בו לקחתי תיק גב עם תחתונים וגרביים ונכנסתי לדירה לגור איתה, בדירתה, בדירה שהיא שכרה, עם הציוד שהיא רכשה. הרבה לפני שהכירה אותי.
אז את הרכוש של לאה, שמעולם לא הייתה חייבת דבר לבנק לאומי הם מבקשים לקחת, בגלל מחלוקת שיש לי איתם. למה ? כי אני גר איתה. לא יותר מכך.
לאה הגישה הליך בהוצאה לפועל, להצהיר שהרכוש שלה. לקבלת פסק דין הצהרתי. שהרכוש בבית הוא כל כולו שלה. בית המשפט עיכב את ההליכים עד לבירור הסוגיה.
אפילו עד לכאן לא נשרף לי הפיוז.
לאחר שעוכבו ההליכים ניסו עורכי הדין של בנק לאומי, במרמה, להגיש בקשה ל״שפעול הליכים״. להמשיך בהליכי גבייה למרות שיש עיכוב הליכים בתיק.
זהו, הפיוז נשרף. אני יכול לכתוב מגילות על מערכת יחסי הכוחות הכלכליים המעוותת בארץ. על ריכוזיות. על הקצאת משאבים. על הליכי גבייה. על כל מרכיב בפאזל המעוות אני יכול לכתוב מגילה. לא אכתוב. לא אשכנע. לא אצטדק. מצדי הבנקים והבנקאים יכולים לעשות מה שהם רוצים.
אבל מעתה ? גם אני. גם אני אעשה מה שאני רוצה. לא הבנקאים. לא בני המשפחה שלהם. לא החברים שלהם. לא מוסר. לא נימוס. כלום. אפס. דבר לא יגיע ללבי בדרך לפעולות מול החלאות האלה, שהעלו על דעתם לפעול בלי גבול.
בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח, אתם הראשונים רק בגלל מניע אישי. כל היתר יסבלו מפעולות אזרחיות רק בגלל רקפת. ציון, סמדר, לילך, אורי, אלדד ; נעים מאוד. אתם לא קורבנות. אתם תישאו באחריות למעשים שלכם. החוק הציוני מאפשר הרבה מאוד פעולות. במיוחד לאחד כמוני שלמד וסביבו ערימות של פעילים, חברים וסביבה תומכת. את מנת הפריבילגיה שלי אני מכיר. את כל מה שהחוק מאפשר ? אני אנצל עד הסוף.
לא יעניין אותי מה ישדרו בערוץ 2, לא מה ישדרו בערוץ 10, לא מה יכתבו, לא מה תעשה המשטרה, לא הרפש והתעמולה שיצמחו מהעימות הזה. לא מעניינים אותי כל הכלים בהם תשתמשו מולי. אתם תעמידו את כל הכוחות שלכם. אני אעמיד תפילה לבורא עולם, את נשמתי, את נפשי ואת גופי. הסיבוב הזה אישי.
ויהיה אשר יהיה !
אתר: http://bankaim.org
פייסבוק: https://www.facebook.com/fightbank
